קצה חוט - מקרה חירום במרפאה

בעליה של "ללה", חתולה פרסית בת שנה וחצי, הגיעה לביקור חירום במרפאה לאחר שראתה על הרצפה בבית מספר שלוליות של ריר וקיא עם דם. כשפתחה ל"ללה" את הפה ראתה מחט שתקועה לה בחך. הבעלים ניסתה להוציא את המחט עם פינצטה ולאחר שלא הצליחה- הביאה את ללה למרפאה.

 

 

ד"ר שירה בן-ארי קיבלה את "ללה" מיד כשהגיעה.

בבדיקה פיסיקאלית- חתולה חיונית, דופק ונשימה תקינים. בחלל הפה- מחט דיי עבה שתקועה מכיוון בסיס הלע  באלכסון קדימה לתוך מערות האף. ללה טושטשה והורדמה וכן בוצעו שני צילומי רנטגן כדי להעריך את מיקומה המדוייק של המחט וכן את גודלה. בצילומים נראתה מחט ארוכה מאוד (5 ס"מ!!) אשר כסנטימטר ממנה היה בחלל האף! לאחר שהוסברה לבעלים חומרת המצב (המחט היתה בפוזיציה מאוד בעייתית) הוחלט להוציא את המחט.

 

 

ד"ר שירה בן ארי חתכה בעדינות את המחט עם קאטר מיוחד כאשר שני חצאי המחט מוחזקים עם צבתות מיוחדות. רק ע"י חיתוך המחט לשתיים היה ניתן להוציאה. החלק שהיה בבסיס הלוע התגלה כשחוט מושחל בו. כנראה ש"ללה" רצתה לשחק עם החוט וכשבלעה אותו- המחט נתקעה בגרונה. המחט הוצאה ללא כל נזק לרקמות שמסביב וכן חלל האף לא נפגע כלל. ללה קיבלה אנטיביוטיקה לוריד מחשש שהמחט גרמה לזיהום בחלל האף וכן קיבלה שיכוך כאבים. כשהתאוששה, ללה הלכה הביתה עם טיפול אנטיביוטי לשבוע ומעקב על צרכים, אכילה, הקאות, והפרשות מהאף.

 

במעקב על "ללה"- היא מרגישה מצויין, אוכלת ושותה כרגיל.

 

לסיכום: במקרה זה היה ל"ללה" מזל גדול! זה היה עלול להסתיים בתסריט גרוע יותר במקרה שהמחט היתה נבלעת עמוק יותר ואז היה צריך לפתוח את הוושט, בית החזה או הבטן. כמו כן המחט גם היתה עלולה לחדור לתוך המוח! סכנה נוספת היא החוט עצמו אשר אם ארוך מספיק ומגיע למעיים- עלול לגרום לחסימת מעיים קשה.

 

סיפורה של ללה אינו יוצא דופן. לחתולים יש חיבה עזה לחוטים, שרוכים, צמר וכו'...

לכל מגדלי החתולים- הקפידו על כללי זהירות ושימרו על חתוליכם.