הרעלת אפלאטוקסינים
מאת ד"ר יעל מרק



אפלאטוקסין (Aflatoxin) זהו רעלן שפוגע בעיקר בכבד. הרעלן מיוצר על ידי פטריה בשם אספרגילוס (Aspergillus flavus) וגם (אך פחות) על ידי פטריה נוספת בשם פניציליום. הפטריה מיצרת את הרעלן בתנאי חום (של מעל 25 מעלות) ולחות (לחות יחסית של מעל 70%). מזונות בעלי חיים עוברים בדיקות אקראיות לחיפוש אחר רעלינים מהסוג הזה. אבל גם מזון תקין אשר מאוחסן בתנאים לא מתאימים (חום ורטיבות) יכול להוות סכנת הרעלה.

 

סימנים קליניים של הרעלה נחלקים לפי כמות הרעלן ומשך זמן החשיפה לרעלן:

 

1.  הרעלה אקוטית- בחשיפה לכמות גדולה מאוד של רעלן

     חולשה, ירידת תאבון, הקאות, שלשול דמי, צהבת, עוויתות. יתכן מוות תוך שעות עד ימים.

2.  חשיפה כרונית (ממושכת) - ירידת חיוניות, דכאון, אנורקסיה, שתיה והשתנה מרובה, צהבת,

     בצקות, דימומים.

 

הסימנים נובעים מפגיעה קשה בכבד ובמערכת הדם.

 

אצל הווטרינר עולה חשד בהרעלה מסוג זה בכלבים שמגיעים עם סימני כשל כבד (בעיקר כשיש מספר מקרים עם סימנים דומים, שקיבלו את אותו המזון או שחיים באותו האזור). או כשיש סיפור היסטוריה מתאים (כמו מזון שמוחזק פתוח בבית כבר שנה, או תנאי אחזקת מזון בחום ולחות)

לצורך אבחנה, הווטרינר יכול לשלוח מזון חשוד למעבדה שבודקת נוכחות הרעלן. ניתן לבודד את הרעלן גם מהשתן, ומהקאות.

 

בבדיקות דם השינויים בהתאם לחומרת ההרעלה- אנמיה, סימני פגיעה במערכת הקרישה וכלי הדם, עליית אנזימי כבד (המעידים על פגיעה בו) וירידת מרכיבי הדם אותם אחראי הכבד ליצר.

 

אין טיפול ספציפי או אנטידוט כנגד הרעלן. הטיפול הוא חירומי ותומך בלבד (אך חיוני להצלת חיים) וכולל מתן נוזלים לתיקון ההתייבשות ומתן מרכיבי דם בהתאם לצורך.

מצבי הרעלה מצריכים אשפוז במהלכו ניתנים לווריד נוגדי הקאה, מגיני קיבה, מעודדי תאבון ואנטיביוטיקה רחבת טווח. בנוסף במהלך האישפוז יש צורך בניטור צמוד של רמות המלחים בדם ושמירה על רמה מאוזנת שלהם, ניטור מצב האנמיה וטיפול במנות דם מלא או מרכיבי דם אחרים בהתאם לצורך ומתן תרופות התומכות בפעילות הכבד.

 

על מנת להימנע מהרעלה, חשוב לקנות מזון של חברות מזון רציניות (אלו עורכות בדיקות שגרתיות לחיפוש הרעלן), עדיף לרכוש את המזון מחנות בה מוחזק ומאוחסן המזון בתנאים מתאימים.

 

במקרה של חשד להרעלה או בהופעת סימנים כמו אלו שצויינו יש להגיע במהרה לבדיקת ווטרינר, לצורך עריכת בדיקות דם, אישפוז ותחילת מתן טיפול במידת הצורך.