החתול שנעלם

 

8.9.2010 בשעה 24:00 הגיע למרפאה בחירום 'גאנץ', חתול זכר לא מסורס בן שנתיים מגזע פרסי. הבעלים סיפרו שנעלם מהבית יומיים קודם לכן, למספר שעות  וחזר הביתה חלש מאוד. מאז מתדרדר עד למצב הקשה בו הגיע למרפאה.

בנוסף מתארים הבעלים כי מאז העלמותו, פעמים רבות מנסה לתת שתן ולא מצליח, ומתלקק הרבה באיזור איבר המין. בנוסף תארו הבעלים הקאות.

בבדיקה שבוצעה ע"י ד"ר יעל מרק, נראה כי גאנץ במצב קשה, שוכב על הצד ריריות חיוורות, נושם במהירות, נמדד תת חום ובמישוש בטן הורגשה שלפוחית שתן ענקית וקשה שלא ניתן היה לשתנה על ידי הפעלת לחץ. הורגשו כליות מוגדלות ובנוסף החתול הגיב בכאב למגע באזור הבטן בכלל ובכליות בפרט.

 

ההערכה הראשונית של ד"ר יעל מרק היתה שגאנץ סובל מחסימת שתן, הנשימות המהירות יכולות להגרם מכאב על רקע כלשהו וגם ממצב של חמצת בדם על רקע של פגיעה כלייתית ראשונית, או משנית לחסימת השתן. ההקאות יכולות להגרם מעליית רעלים בדם בעקבות חסימת השתן או מסיבות רבות אחרות שיתכנו מאחר ואין היסטוריה מלאה כי החתול נעלם יומיים קודם לכן.

 

צוות המרפאה מיד החל במתן טיפול חירומי: בוצעה פתיחה של חסימת השתן על ידי החדרת קטטר שתן. עם החדרת הקטטר נראה שתן דמי כנראה על רקע של טראומה. גאנץ החל לקבל טיפול מתאים בתרופות ובנוזלים שמאפשרים להפטר מאותם רעלים ומלחים שעולים בגוף במצבי חסימת שתן ושהביאו למצבו הסיסטמי. נלקח דם לביצוע ספירה כללית, רמות מלחים בדם  וכימיה של הדם כדי לנסות להבין אילו מערכות בדיוק נפגעו ואילו חסרים יש להשלים על ידי מתן טיפול מתאים. בוצע צילום רנטגן על מנת לשלול טראומות נוספות. בצילום הרנטגן ניתן היה לראות שבר בעצם החזה. בדיקות הדם הצביעו על שינויים במדדי הכליות על רקע החסימה, עלייה ברמות אנזימי כבד שיכולה להעיד על פגיעה בו, וסטיות חריפות מסכנות חיים ברמות המלחים בדם. 

תוך כשעה מתחילת הטיפול נראו סימני התאוששות, גאנץ החל להרים את ראשו וקצב הנשימה ירד לנורמאלי. 

ההערכה ללילה הראשון היתה שגאנץ סבל מטראומה לכליות ואולי גם לכבד. הדימום בשתן כנראה משני לטראומה וההנחה שייפסק מעצמו בהדרגה.

 

במהלך הלילה וביום למחרת נראה שיפור ניכר; גאנץ נראה עירני יותר, מתהלך בתא האשפוז, טמפ' גוף עלתה לנורמאלי וקצב הנשימה תקין.

 

אולם, בהמשך אישפוזו של גאנץ, על אף השיפור, הבחינו הווטרינרים במרפאה בכך שמייצר עדיין שתן דמי, ששלפוחית השתן מאוד מלאה גם עם קטטר השתן ומאוד קשה לשתן את החתול. הקטטר מסיבה כלשהי כל הזמן נסתם.  

הווטרינרים במרפאה ביצעו אולטראסאונד בטן: נצפה קריש דם גדול בתוך שלפוחית השתן שאינו מאפשר לשתן להתרוקן דרך הקטטר.

גאנץ הוכנס לניתוח בו הוצא קריש דם עצום שכנראה חולל את כל הצרות:

שלפוחית השתן נשטפה, אך נראה כי עדיין גאנץ מייצר שתן דמי. במהלך הניתוח נראו סימני פגיעה באחת מהכליות וכן פגיעה בכבד.

 

ההערכה בשלב זה היתה שכנראה בשעות הספורות בהן נעלם, הוא קיבל חבטה (אולי מרכב נוסע) שגרמה לשבר בעצם החזה, ולפגיעות בכליה ובכבד. הדימום מהכליות יצר קריש בשלפוחית השתן שגרם לחסימת שתן. הרעלים הלכו והצטברו בדם עד למצב מסכן חיים בו הגיע גאנץ למרפאה.

 

לאחר הניתוח גאנץ היה מאושפז במרפאה למספר ימים נוספים, בהם קיבל נוזלים ואנטיביוטיקה לווריד, ושטיפות חוזרות של שלפוחית השתן דרך הקטטר.

בתום האישפוז שוחרר גאנץ לביתו במצב יציב, כשמייצר שתן צלול. בביקורת חוזרות במרפאה גאנץ חש בטוב, אוכל שותה שמח וטוב לב.